קשור להפרעות נפשיות קשות

מבוא לפסיכוזה

פסיכוזה היא מצב נפשי מורכב המאופיין בניתוק מהמציאות ובשיבוש חמור בתפיסה, בחשיבה וביכולת השיפוט. היא מתבטאת בשורה של סימפטומים, כאשר המרכזיים ביניהם הם הזיות ומחשבות שווא. הזיות הן חוויות חושיות שאינן מבוססות על גירוי חיצוני ממשי, כמו שמיעת קולות או ראיית דברים שאינם קיימים במציאות. מחשבות שווא, לעומת זאת, הן אמונות שגויות שאינן מתיישבות עם המציאות ואינן ניתנות לשינוי באמצעות הוכחות או היגיון. אנשים במצב פסיכוטי, קשור להפרעות נפשיות קשות,  עשויים גם לחוות הפרעות בחשיבה, כמו קפיצות מנושא לנושא ללא קשר הגיוני, או שימוש במילים באופן מוזר ולא מובן. הפסיכוזה משפיעה באופן משמעותי על התפקוד היומיומי, על היחסים הבינאישיים ועל איכות החיים של האדם הסובל ממנה. חשוב להבין כי פסיכוזה אינה מחלה בפני עצמה, אלא סימפטום שיכול להופיע במגוון הפרעות נפשיות ומצבים רפואיים. הסוגים העיקריים של הפרעות פסיכוטיות כוללים סכיזופרניה, הפרעות אפקטיביות עם מאפיינים פסיכוטיים, הפרעות דלוזיונליות, ופסיכוזות הנגרמות ממצבים רפואיים או משימוש בחומרים פסיכואקטיביים.

הפרעות פסיכוטיות חריפות וחולפות

הפרעות פסיכוטיות חריפות וחולפות מהוות קבוצה מעניינת ומאתגרת מבחינה אבחונית. המאפיין הבולט שלהן הוא התפתחות מהירה ופתאומית של סימפטומים פסיכוטיים, לעיתים תוך ימים ספורים או אפילו שעות. בניגוד להפרעות פסיכוטיות כרוניות כמו סכיזופרניה, הפרעות אלו מתאפיינות במשך קצר יחסית ובהחלמה מהירה, לרוב תוך מספר שבועות או חודשים. הסימפטומים יכולים להיות מגוונים ומשתנים במהירות, וכוללים הזיות, מחשבות שווא, הפרעות בחשיבה ובהתנהגות, ושינויים במצב הרוח. דוגמה בולטת להפרעה כזו היא ההפרעה הפסיכוטית הרב צורנית החריפה, המאופיינת בתמונה קלינית סוערת ומשתנה במהירות. לעיתים קרובות, הפרעות אלו מתפרצות בעקבות אירועי דחק משמעותיים, אך הן יכולות להופיע גם ללא גורם מזוהה ברור. האבחון של הפרעות אלו מאתגר, שכן הן חולקות מאפיינים עם הפרעות פסיכוטיות אחרות, והאבחנה המבדלת חשובה לצורך קביעת הטיפול והפרוגנוזה. למרות המהלך החריף, רוב האנשים הסובלים מהפרעות אלו מחלימים באופן מלא ושומרים על תפקוד תקין בין האפיזודות.

הפרעה פסיכוטית חריפה דמויית סכיזופרניה

הפרעה פסיכוטית חריפה דמויית סכיזופרניה היא מצב מורכב המציג אתגר אבחוני משמעותי. היא מתאפיינת בהופעה מהירה של סימפטומים פסיכוטיים הדומים לאלו של סכיזופרניה, אך במשך זמן קצר יותר. הסימפטומים כוללים הזיות, מחשבות שווא, הפרעות בחשיבה ובהתנהגות, אך בניגוד לסכיזופרניה, הם אינם נמשכים מעבר לפרק זמן מוגדר. ההבדל המרכזי בין הפרעה זו לבין סכיזופרניה טמון במשך הזמן של הסימפטומים. לפי הסיווג הבינלאומי (ICD), ההפרעה מאובחנת כאשר הסימפטומים נמשכים פחות מחודש, בעוד שבסיווג האמריקאי (DSM), המשך יכול להיות עד שישה חודשים. חשוב לציין כי קיימים הבדלים משמעותיים בין שתי מערכות הסיווג הללו, דבר המשפיע על האבחון והטיפול. למשל, הסיווג האמריקאי משתמש במונח “הפרעה סכיזופרניפורמית” לתיאור מצב דומה. האבחנה המדויקת חשובה מאוד, שכן היא משפיעה על הגישה הטיפולית ועל הפרוגנוזה. בעוד שסכיזופרניה נחשבת להפרעה כרונית, הפרעה פסיכוטית חריפה דמויית סכיזופרניה יכולה להסתיים בהחלמה מלאה. עם זאת, חשוב לעקוב אחר המטופלים לאורך זמן, שכן חלק מהם עלולים לפתח סכיזופרניה בהמשך.

הפרעות דלוזיונליות

הפרעות דלוזיונליות מהוות קבוצה מובחנת של הפרעות פסיכוטיות, המתאפיינות בנוכחות של מחשבות שווא (דלוזיות) כסימפטום המרכזי. בקבוצה זו נכללות מספר תת-קטגוריות, כאשר שתיים מהבולטות הן ההפרעה הפסיכוטית הדלוזיונלית החריפה וההפרעה הדלוזיונלית הכרונית. ההפרעה הפסיכוטית הדלוזיונלית החריפה מתאפיינת בהתפרצות פתאומית של מחשבות שווא, לעיתים קרובות בעקבות אירוע דחק משמעותי. הסימפטומים יכולים לכלול מחשבות שווא של רדיפה, גדלות, או נושאים אחרים, ולרוב מלווים בסערה רגשית עזה. משך ההפרעה קצר יחסית, ורוב המטופלים מחלימים תוך מספר שבועות או חודשים. לעומת זאת, ההפרעה הדלוזיונלית הכרונית מתאפיינת במחשבות שווא מתמשכות ויציבות יחסית. מה שמייחד הפרעה זו הוא שמחשבות השווא אינן ביזאריות ויכולות להתרחש במציאות, למשל אמונה שבן הזוג בוגד או שהאדם סובל ממחלה חמורה. בניגוד לסכיזופרניה, התפקוד היומיומי של אנשים עם הפרעה דלוזיונלית כרונית נשמר יחסית טוב מחוץ לתחום מחשבת השווא. סוג נוסף ומעניין הוא ההפרעה הדלוזיונלית המושרית, בה שני אנשים או יותר חולקים מערכת של מחשבות שווא. בדרך כלל, אדם אחד הוא המקור למחשבות השווא, והאחר (או האחרים) “נדבק” בהן עקב קרבה רגשית ובידוד חברתי. הטיפול בהפרעות אלו מאתגר ומשלב לרוב טיפול תרופתי ופסיכותרפיה.

הפרעה סכיזו-אפקטיבית

ההפרעה הסכיזו-אפקטיבית מהווה אתגר אבחוני ייחודי, שכן היא משלבת מאפיינים של סכיזופרניה עם מאפיינים של הפרעות אפקטיביות (מצב רוח). המאפיין המרכזי של הפרעה זו הוא הופעה בו-זמנית או כמעט בו-זמנית של סימפטומים פסיכוטיים משמעותיים (כמו הזיות או מחשבות שווא) יחד עם אפיזודה של הפרעת מצב רוח (דיכאון מג’ורי או מאניה). חשוב להדגיש כי הסימפטומים הפסיכוטיים חייבים להתקיים גם בתקופות בהן אין הפרעה במצב הרוח. ההפרעה הסכיזו-אפקטיבית מחולקת לשני תתי-סוגים עיקריים: הטיפוס הדו-קוטבי, המאופיין באפיזודות של מאניה (עם או בלי דיכאון), והטיפוס הדיכאוני, המאופיין באפיזודות של דיכאון בלבד. מהלך המחלה מתאפיין לרוב בגלים חוזרים של סימפטומים, כאשר חלק מהאפיזודות יהיו בעלות אופי סכיזופרני יותר וחלקן אפקטיבי יותר. האבחון של הפרעה סכיזו-אפקטיבית מורכב ודורש מעקב לאורך זמן, שכן יש צורך להבדיל אותה מסכיזופרניה עם סימפטומים אפקטיביים ומהפרעות מצב רוח עם מאפיינים פסיכוטיים. הפרוגנוזה של ההפרעה הסכיזו-אפקטיבית נחשבת לטובה יותר מזו של סכיזופרניה, אך פחות טובה מזו של הפרעות מצב רוח טהורות. הטיפול משלב בדרך כלל תרופות אנטי-פסיכוטיות עם מייצבי מצב רוח או נוגדי דיכאון, בהתאם לסוג ההפרעה ולמאפייניה הספציפיים אצל כל מטופל.

פסיכוזה אורגנית

פסיכוזה אורגנית מתייחסת למצבים פסיכוטיים הנגרמים כתוצאה ישירה ממצב רפואי או מחלה גופנית המשפיעה על תפקוד המוח. בניגוד לפסיכוזות “תפקודיות” או “אנדוגניות”, בהן לא ניתן לזהות גורם פיזי ברור, בפסיכוזה אורגנית קיים קשר סיבתי ישיר בין הפגיעה המוחית לבין הסימפטומים הפסיכוטיים. מגוון רחב של מצבים רפואיים יכולים לגרום לפסיכוזה אורגנית (קשור להפרעות נפשיות קשות), ביניהם: זיהומים במערכת העצבים המרכזית (כמו דלקת קרום המוח או אנצפליטיס), גידולים מוחיים, מחלות מטבוליות (כמו הפרעות בתפקוד בלוטת התריס), מחלות ניווניות של המוח (כמו מחלת אלצהיימר), הרעלות (למשל מחשיפה לחומרים רעילים או משימוש בסמים), וחבלות ראש. האבחון של פסיכוזה אורגנית מאתגר במיוחד, שכן התמונה הקלינית יכולה להיות דומה מאוד לזו של פסיכוזות תפקודיות. עם זאת, ישנם מספר מאפיינים שיכולים לרמוז על מקור אורגני, כגון: גיל התפרצות מאוחר יחסית (בדרך כלל מעל גיל 40), הופעה פתאומית של סימפטומים, שינויים בולטים ברמת ההכרה או בתפקוד הקוגניטיבי, והיסטוריה רפואית המצביעה על מחלה גופנית או חשיפה לגורמי סיכון. האבחון של פסיכוזה אורגנית דורש גישה רב-תחומית, הכוללת בדיקה גופנית מקיפה, בדיקות דם ושתן, הדמיית מוח (כגון CT או MRI), ולעיתים גם בדיקות נוספות כמו דגימת נוזל שדרה או EEG. הטיפול בפסיכוזה אורגנית מתמקד בראש ובראשונה בטיפול בגורם הבסיסי, במקביל לטיפול תומך בסימפטומים הפסיכוטיים. חשוב להדגיש כי הפרוגנוזה של פסיכוזה אורגנית תלויה במידה רבה באבחון מהיר ומדויק ובטיפול יעיל בגורם המקורי.