מרמטכ”לי צה”ל

רמטכ”לי צה”ל: מורשת פיקודית בין אתגרי המדינה

תפקיד הרמטכ”ל בצה”ל הוא אחד התפקידים המשמעותיים ביותר במערכת הביטחון הישראלית. הרמטכ”ל, העומד בראש המטה הכללי, אחראי על בניין הכוח, הפעלתו ועל קבלת ההחלטות האסטרטגיות המשפיעות על ביטחון המדינה. תפקיד זה משלב בין אחריות צבאית לבין השפעה מדינית, והאתגרים העומדים בפני הרמטכ”ל משקפים את המורכבות הביטחונית-מדינית הייחודית של ישראל. במהלך השנים, כיהנו בתפקיד רמטכ”לים שונים, אשר כל אחד מהם עיצב את צה”ל בדרכו שלו והתמודד עם אתגרים ייחודיים. הבנת תפקיד הרמטכ”ל וחשיבותו מאפשרת להבין את השפעתו על עיצוב צה”ל ועל ביטחון המדינה.

דן שומרון – רמטכ”ל בעידן האינתיפאדה ומלחמת המפרץ

דן שומרון החל את דרכו הצבאית בצנחנים והשתתף בפעולות תגמול ובמלחמת ששת הימים, בה הוענק לו עיטור המופת. בשנת 1987 מונה לרמטכ”ל, תקופה שבה התמודד צה”ל עם אתגרים משמעותיים. האינתיפאדה הראשונה, שהחלה בתחילת כהונתו, דרשה התמודדות שונה מהמערכות הצבאיות הקודמות, שכן צה”ל נדרש לפעול בסביבה אזרחית צפופה תוך ניסיון לשמור על חוק וסדר. במקביל, לקראת סוף כהונתו פרצה מלחמת המפרץ, אשר אף שצה”ל לא לקח בה חלק פעיל, חייבה היערכות להתקפות טילי סקאד על העורף הישראלי ולאיום האפשרי של נשק לא קונבנציונלי. שומרון, מרמטכ”לי צה”ל, הוביל את צה”ל בתקופה מורכבת זו, תוך שהוא משלב בין פעולות מבצעיות להתמודדות עם אתגרים אזרחיים ובינלאומיים.

משה לוי – רמטכ”ל בעידן מלחמת לבנון הראשונה וההיערכות ברצועת הביטחון

משה לוי, ששירת בחטיבת גולני ובחטיבת הצנחנים, מונה לרמטכ”ל בשנת 1983, בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. בתקופתו, נערך צה”ל מחדש בלבנון, תוך נסיגה מהרי השוף והקמת רצועת הביטחון. לוי התמודד עם פיגועי טרור שונים וקידם את בניית מפקדת חילות השדה, לימים מפקדת זרוע היבשה. פעולות צבאיות משמעותיות בתקופתו כללו את מבצע “דרך נץ”, במהלכו טיבעו לוחמי שייטת 13 את הספינה “מון לייט”, ומבצע “רגל עץ”, בו הפציצו מטוסי חיל האוויר את מפקדות אש”ף בתוניסיה. בנוסף, הוא היה אחראי למבצעי העלאת יהודי אתיופיה “משה” ו”שבא”. תקופת כהונתו התאפיינה בניסיון לייצב את המצב בלבנון ולבנות את צה”ל כצבא חזק ומתקדם טכנולוגית.

רפאל איתן – רמטכ”ל בעל השפעה ארוכת טווח

רפאל איתן, אשר שירת בפלמ”ח ובמלחמת העצמאות, כיהן כרמטכ”ל בין השנים 1978–1983. תקופתו התאפיינה במלחמת לבנון הראשונה, אשר הייתה נקודת מפנה משמעותית בתולדות צה”ל. במהלך כהונתו, איתן הוביל קו התקפי מול פעילות המחבלים בלבנון, והוציא לפועל את מבצע “אופרה” לתקיפת הכור בעיראק. בנוסף, הוא פיקד על פעולות הצבא ופריסתו מחדש במסגרת החזרת חצי האי סיני למצרים, ובכלל זאת על פינוי ימית. כמו כן תקופת כהונתו אופיינה בפרשת סברה ושתילה, שערערה על תדמיתו של צה”ל. איתן גם יזם פרויקטים כמו “נערי רפול” ותוכנית תלפיות, אשר השפיעו על החברה הישראלית ועל צה”ל לאורך שנים רבות. תקופתו התאפיינה בראיה רחבה ובחשיבה אסטרטגית, ופעולותיו הותירו חותם משמעותי על צה”ל.

מרדכי גור – רמטכ”ל לאחר מלחמת יום כיפור ומבצע אנטבה

מרדכי גור, מרמטכ”לי צה”ל, אשר השתתף במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים, מונה לרמטכ”ל בשנת 1974, לאחר מלחמת יום כיפור. בתקופתו התמודד צה”ל עם אתגרים שונים, ובין היתר פיקד על “מבצע יונתן” לשחרור חטופי אנטבה, אשר נחשב לאחד ממבצעי החילוץ המורכבים והמוצלחים בתולדות צה”ל. בנוסף, הוא פיקד על מבצע ליטני, אשר היה תגובה ל”פיגוע כביש החוף”. גור השפיע על עיצוב צה”ל ועל תפיסת הביטחון של ישראל, וכהונתו אופיינה ביכולת לתכנן ולבצע פעולות מורכבות תוך שמירה על ערכי צה”ל.

השוואה וסיכום – מורשתם והשפעתם על צה”ל

כל אחד מהרמטכ”לים שנסקרו עיצב את צה”ל בדרכו שלו, בהתאם לאתגרים שעמדו בפניו. דן שומרון התמודד עם אתגרים אזרחיים ובינלאומיים, משה לוי ניסה לייצב את המצב בלבנון ולבנות את צה”ל כצבא חזק ומתקדם, רפאל איתן השפיע על צה”ל בראייה אסטרטגית רחבה, ומרדכי גור הצטיין ביכולת לתכנן ולבצע פעולות מורכבות. מורשתם של רמטכ”לים אלו ממשיכה להשפיע על הדורות הבאים של מפקדים בצה”ל ועל החברה הישראלית כולה, ופעולותיהם מעצבות את היחסים עם מדינות האזור עד היום.