מרמטכ”לי צה”ל

רמטכ”ל צה”ל: מורשת המנהיגות הצבאית – מוטה גור ודן שומרון

מעמד הרמטכ”ל במערכת הביטחון הישראלית

ראש המטה הכללי מהווה את הדרג הפיקודי העליון בצה”ל, תפקיד המעוגן בחוק יסוד: הצבא משנת 1976. הרמטכ”ל, הנושא דרגת רב-אלוף, כפוף ישירות לשר הביטחון ונתון למרות הממשלה, במערכת יחסים המוגדרת כ”כפיפות יחסית”. משמעות הדבר היא שבעוד שבנושאים אסטרטגיים הרמטכ”ל כפוף להחלטות שר הביטחון, בניהול השוטף ובאירועים טקטיים השר מוסמך רק לאשר או לפסול את הצעות הרמטכ”ל. תקופת הכהונה מוגדרת לשלוש שנים עם אפשרות להארכה בשנה נוספת, מסורת שהתגבשה מאז קום המדינה והפכה למנהג חוקתי.

מוטה גור – מצנחן לרמטכ”ל

מרדכי (מוטה) גור התחיל את דרכו הצבאית בהגנה כבר בגיל 13, והמשיך דרך הפלמ”ח למסלול פיקודי מרשים בצה”ל. כמפקד חטיבת הצנחנים במלחמת ששת הימים, הוביל את כיבוש ירושלים המזרחית והר הבית, כאשר קריאתו המפורסמת “הר הבית בידינו” הפכה לסמל היסטורי. דרכו לתפקיד הרמטכ”ל עברה דרך תפקידי פיקוד מגוונים, כולל פיקוד הצפון ונספח צה”ל בוושינגטון, כשבכל תפקיד הותיר חותם משמעותי על התפתחות הכוח הצבאי הישראלי.

אתגרי כהונת מוטה גור כרמטכ”ל

כרמטכ”ל העשירי של צה”ל (1974-1978), התמודד גור עם תקופה מאתגרת במיוחד. תחת פיקודו, נדרש צה”ל להתמודד עם סדרת פיגועי מיקוח מורכבים, כולל הפיגוע במלון סבוי ובמעלות. אחד ההישגים המשמעותיים בתקופתו היה מבצע יונתן באנטבה, שהפך לסמל ליכולת המבצעית של צה”ל. בעקבות פיגוע כביש החוף, הוביל גור (מרמטכ”לי צה”ל) את מבצע ליטני בדרום לבנון, שסימן שינוי משמעותי במדיניות התגובה הישראלית לפעולות טרור.

דן שומרון – דרך של מצוינות מבצעית

דרכו של דן שומרון (מרמטכ”לי צה”ל) לתפקיד הרמטכ”ל החלה בצנחנים, שם בלט כמפקד מבצעי מוכשר. במלחמת ששת הימים פיקד על כוח סיור שהשמיד שישה טנקים מצריים והיה הצנחן הראשון שהגיע לתעלת סואץ, הישג שזיכה אותו בעיטור המופת. במלחמת יום הכיפורים פיקד על חטיבה 401, שלחמה בקרבות קשים בסיני. הקמת מפקדת חילות השדה (מפח”ש) תחת פיקודו סימנה שינוי משמעותי בתפיסת הלחימה המשולבת בצה”ל.

תקופת שומרון כרמטכ”ל – אתגרים חדשים

כרמטכ”ל ה-13 (1987-1991), התמודד שומרון עם אתגרים מסוג חדש. האינתיפאדה הראשונה חייבה את צה”ל לפתח דוקטרינה חדשה להתמודדות עם התקוממות אזרחית. במקביל, ניהל את המערכה בדרום לבנון והוביל מבצעים מיוחדים כמו ההתנקשות באבו ג’יהאד ומבצע חוק וסדר. החלטתו השקולה במלחמת המפרץ, להימנע מתגובה לירי הטילים העיראקי, התבררה בדיעבד כנכונה אסטרטגית.

השוואת סגנונות הפיקוד

גור ושומרון ייצגו סגנונות פיקוד שונים שהתאימו לאתגרי תקופתם. גור הצטיין בהובלת מבצעים נועזים ובבניית כוח התקפי, בעוד שומרון התמקד בפיתוח דוקטרינות חדשות ובהתאמת צה”ל לאתגרים משתנים. שניהם הצליחו לשמר יחסי עבודה תקינים עם הדרג המדיני למרות מחלוקות מקצועיות, תוך שמירה על עצמאות הצבא בתחומי אחריותו.

מורשת והשפעה על צה”ל העכשווי

השפעתם של גור ושומרון על צה”ל ניכרת עד היום. גור הטביע חותם על תורת הלחימה ההתקפית ועל יכולות המבצעים המיוחדים, בעוד שומרון תרם משמעותית לפיתוח תפיסת הלחימה המשולבת ולהתאמת צה”ל למציאות מורכבת של לחימה בשטח אורבני ומול אוכלוסייה אזרחית. לקחי תקופתם ממשיכים להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בצה”ל ועל הכשרת מפקדים בכירים.